טרקל נ' חברת פריקו מנג'מנט בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף שהגיש המשיב כנגד המבקשת.

2.        בבקשתה טוענת המבקשת כי יש לסלק על הסף את התביעה כנגדה מאחר שההתקשרות של המשיב מול המבקשת הייתה התקשרות חוזית כמקדם שיווק חיצוני (בהתאם להסכם התקשרות מיום 21.10.2012) וגם המשיב לא טוען בכתב התביעה שהתקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. עוד נטען, שהמשיב טוען בכתב התביעה טענה לפיה לאחר כשני חודשי פעילות (ביום 26.12.2012) שונו ההסכמות בין הצדדים ונכרת הסכם חדש שנמשך עד יום 31.1.2013 (כחודש) וביחס לחודש זה הגיש המשיב את תביעתו. ואולם, לטענת המבקשת, בשום שלב משלבי ההתקשרות הסכם ההתקשרות לא בוטל, לא שונה ולא נחתם כל הסכם מלבדו. אמנם, המשיב שלח מייל למבקשת ובו הצעה לחברה שעניינה "תכנית ראשונית לפעילות" אולם כשמה כן היא – תכנית – ואין בינה לבין כריתת הסכם חדש דבר וחצי דבר.

בסיכומו של דבר – בין הצדדים נחתם הסכם אחד תקף שלא בוטל ע"י מי מהצדדים הקובע שבין הצדדים לא מתקיימים יחסי עובד מעביד וההסכם השני – אינו הסכם אלא הצעה של המשיב שלא יצאה אל הפועל וממילא אין בהסכם השני טענה לפיה, כביכול, נוצרו בין הצדדים יחסי עובד מעביד. יתר על כן, המשיב לא עומד בכל מבחני הפסיקה לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד: המשיב לא השתלב בחברה, לא השתתף בקבלת ההחלטות, לא היה לו משרד, חדר, לא היו למשיב שעות פעילות שהיה מחויב להגיע, מעולם המשיב לא הציג עצמו כעובד של המבקשת וכו'.

3.        בתגובה לאמור בבקשה טען המשיב כי הוא לא השתמש בביטוי יחסי עובד מעביד בכתב התביעה שכן מהאמור בכתב התביעה ומהמסמכים שצורפו אליו הדברים מובנים מכללא. המשיב מפנה להודעת דוא"ל שנשלח אליו מיום 4.2.2013 שם נכתב - ..."הנחתי את עובדי פריקו לשתף איתך פעולה כאילו היית אחד מאנשי הצוות... אפשרתי לך לנוע בחופשיות בתוך "קודשי הקודשים" של פריקו להשתתף בשיחות תמחור עלויות ואסטרטגיות עסקיות ושיווקיות ואף העברתי לעיונך חומרים רבים"). טענת המשי היא מה עוד צריך עובד לדרוש כדי שייחשב כעובד מן המניין ולא סתם עובד – אלא עובד שמשתפים אותו בשיקולים הקיומיים לחברה?.

4.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובכתבי התביעה, להלן החלטתי:

הלכה פסוקה היא שמדיניות בתי הדין לעבודה היא ליתן סעד של סילוק על הסף במשורה וביד קמוצה ולעולם להעדיף את בירור התובענה לגופה. בנסיבות אלה, הגם שטענות המבקשת כבדות משקל הן, סבור אני כי אין מקום להורות בשלב זה על סילוק התביעה ויש לבחון את השאלות המתעוררות בתביעה בהליך משפטי ראוי. בין היתר יש לבחון באם אכן נכרת הסכם חדש בין הצדדים ביום 26.12.2012 (המשיב טוען שהסכם ההתקשרות מיום 21.10.2012 פג ביום 12.12.2012) וכמובן את שאלת קיומן של יחסי עובד מעביד. כך למשל, טוענת המבקשת שהמשיב ממילא לא עומד במבחני הפסיקה לעניין התקיימותם של יחסי עובד מעביד; מנגד טוען המשיב שהמבקשת העמידה לרשותו חדר, כסא וכי עבודתו נגעה לאושיות החברה ועתידה. עובדות אלו ואחרות - דינן להתברר בשלב שמיעת הראיות.

5.אשר על כן, לא ניתן בשלב מקדמי זה, חרף טענות המבקשת, להורות על מחיקת התביעה כנגדה ויש לאפשר לבית הדין לבחון את השאלות שבמחלוקת בהליך משפטי מלא. אזכיר בהקשר זה כי לפי ההלכה הפסוקה היותו של אדם "עובד" הוא דבר הקרוב לסטטוס ומעמד זה אינו נקבע ע"י הצדדים אלא על פי נסיבות העניין כהווייתן.

6.סוף דבר:

א.דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות.

ב.המבקשת תגיש כתב הגנה מטעמה עד ליום 31.7.2013

ג.המזכירות תקבע את התיק לדיון קד"מ

ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ג, (21 יוני 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: